שבעת נדודים ומרוקנת
נשכבתי על דרך "העולים לרגל"
אבן גדולה הייתה לי כרית
ומעיין לא נבע עבורי
גם לא נגלה עץ החרוב
שק מנחתי הדלה קרוע
העולם ראה חורבן וחצי תקומה
ואני ישנתי שנת ישרים
בתוך אדמה כבדה ומקוננת
חולמת על ציפורי שיר קטנות
טועות בערבות אפריקה
שבעת נדודים, התהפכתי פעמיים
עפעפיי כבדו מאוד, לא מצליחה לפתוח
פתח בגאולתי הפרטית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.