|
דמויות של רפאי הארץ
משתרגות למול עיניי
אני שומר על ממשות גולמית
לאורך נתבי התחושה.
לא הסברתי דבר
רק הבטתי בשקט מופתי
על הצללים המעלים את האד
אור השמש הקר אצר בי מלים.
היו אלה אדוות בתכלת הנהר
מחוגים של רוח על פני החול
קצף השעות החולף
מבעד לבועת ההדחקה.
הר סיני, הסנה עולה בלהבות ואינו נאכל
מבט חד בעיני היפה בבנות המאכלת
לוחש בי את ציר הכאב
מסד תשתית ארץ. |
|
|
נו, אז אתה בא
איתי לצבוע את
הדשא ורוד?
מתוך ספר ההמשך
של שמואל
איצ'קוביץ':
"איך להגיד 'בוא
איתי להביא
טריפים באמצע
בצפר עם החברה
המכוערת שלך'
בלי אשכרה להגיד
את המילה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.