מחשבות נופלות עליי כמטאורים,
במפל טיפותיהם החדות כברק הן מיורטות אל אדמתי,
בנוקשות הן חותכות את השקט המאוורר
סביב עולמי - כדור יבשתי פעוט השט במרחב.
ואני ניצבת,
ללא מטריה,
מרחפת קלות מעל האדמה
מבטי מדפדף בין אגדות עננים
קוביית סוכר שוקעת בכוס תה
עוגן מוטל אל תהום הים.
תמיד יוותר הסף הדומם,
שכבת החלל הדקה
שעוביה פחות משל דף הנייר הזה,
המפרידה בין הנפילה לפגיעה.
זהו סף ביתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.