New Stage - Go To Main Page

נועם גונן
/
הרגע בו צריך להיפרד

כבר לא רוצה שנדבר
אולי איבדתי את החשק?
חצי אויב, חצי חבר
לוחץ לו יד, מוציא את הנשק
יורה מילים בלי מטרה
ומחייך כי אין ברירה
פתאום שכחתי מי אני...

עכשיו תסביר לי מה עובר
עליך כשאתה שותק?
כל כך קשה להתגבר
כשחייבים להתנתק
מהמציאות וגם משנינו
בוא נאשים שוב את עצמנו
פתאום הבנתי מי אני.

וכשתחשוב עליי תדע
שלא רציתי שתראה אותי
נלחם בדמעות, מפסיד לכאב
קשה לי לשנוא את כל מה שאני אוהב
נופל לקרשים, אומרים שזה סימן שמרגישים
את הרגע בו צריך להיפרד.

כבר לא רוצה שנצטער
אולי מצאתי את התשובה?
וכשתמיד נשארתי ער
בשביל שיחה לא חשובה
ואיך שרבתי עם עצמי
בלילה מיותר, סתמי
פתאום נזכרתי מי אני...

עכשיו תסביר לי מה קרה?
ולמה זה כל כך עצוב?
כשאין כבר דרך חזרה
ושום דבר כאן לא חשוב
כמו כל מה שהפריד בינינו
לא נאשים שוב את עצמנו
פתאום הבנתי מי אני.

וכשתחשוב עליי תדע
שלא רציתי שתראה אותי
נלחם בדמעות, מפסיד כאב
קשה לי לרדוף אחרי כל מה שאני אוהב
נופל לקרשים, בסוף כולם מתים מיואשים
זה הרגע בו צריך להיפרד

נלחם בדמעות אבל מפסיד לכאב
קשה לי לשמור על כל מה שאני אוהב
ושוב נופל לקרשים, יודעים שזה סימן שמרגישים
את הרגע בו צריך להיפרד.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/2/08 10:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה