ילד קטן לפתע קם,
בוקר אחד הוא נעלם.
מתוך תמונה זועק מבט,
איפה הוא הילד הקט?
ואז לפתע הוא נעצר
מביט עם חיוך קטן וצר,
שומע אותם, אנשים מוכרים
צחוקם מהדהד מתוך התריסים

ילד ללא מסגרת, לשאול שאלות לא יכול,
ילד עם מציאות מאכזבת, לבד בעולם הגדול,
ילד כזה הוא פרא על אף צעצועים וקצת חול,
ילד תמשיך ללכת תמצא לך דרך למחול.

הוא מביט בנו באותו מבט גדול,
ידיים קטנות עיניים בצבע כחול.
דמעה מגששת אל עבר הלחי,
הילד הזה פורץ בבכי.
יודע לאן פניו מועדות,
הולך הוא לבד אל בית הקברות.
ילד קטן עולם גדול,
עכשיו רק לבד לצעוד הוא יכול.

ילד ללא מסגרת, לשאול שאלות לא יכול,
ילד עם מציאות מאכזבת, לבד בעולם הגדול,
ילד כזה הוא פרא על אף צעצועים וקצת חול,
ילד תמשיך ללכת תמצא לך דרך למחול.

עכשיו כבר גדול הילד,
מנער הפך לבוגר.
עיניו הפכו לתכלת,
לבית ילדותו הוא חוזר.
מרים תמונה מבודדת,
איש ניצב ליד באר.
הבאר כבר מרוקנת,
והאיש את דעתו כבר לא אומר.

הילד מצא מסגרת, לשאול שאלות כבר יכול,
הילד עם מציאות אחרת, כבר לא לבד בעולם הגדול,
ילד כזה הוא פלא על אף משברים וגם שכול,
הילד המשיך ללכת ומצא את הדרך למחול.