לוזיאן וולף / טבע הבריאה |
כהדהודי מיתרי שיר הזמיר.
אבני-שוהם שטות עלי מרחב,
רק לך הן מאירות.
כדור-בדולח משתקף, אורו זולף ממעל,
נספג בחשכת הליל, תן מיילל,
קולו לא ישמע, כי מיתרי זמיר יבקיעוהו.
מפלי משי מראשך, יגלשו ישתפלו.
שני הרים וגיא ופרח אדמוני.
ציץ פרחים בראשי הרים יזדקרו, מה יפו.
כגפן בדמך, על מים זכים, שתולה פוריה,
"וידע אדם את חוה".
כצבי, כעופר איילים בין ההרים, כך אדם בין הרריך...
לוגם מפרחי-אהבתך, שפתייך.
איש, אישה בשר אחד, זה טבע הבריאה
בשר אהבה,בשר האהבה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|