תימלול מדויק של שיחה שהתנהלה ביני לבין דמות שהפכה למשמעותית
מאוד בחיי למשך תקופת מה. למלש"בים שבינינו: ראו הוזהרתם. לכל
השאר: שמישהו יירה בי

ז     הלו?
א     הלו?
ז     הלו?
א     מי זה?
ז     הלו?
א     אני לא שומע, מי זה?
ז     שלום, אני מדבר עם אסף?
א     כן
ז     מדבר סמל ראשון מ.א כך וכך, מגדוד פה ושם, אני מש"ק
שלך
א     מה הענין? רק תמהר, אני מעמיד פנים שיש לי משהו דחוף
לעשות כדי לא לשוחח איתך ארוכות.
ז     במילואים הקודמים ערכתי שיחה עם המ''פ והמג"ד,
ושניהם הגיעו באופן בלתי תלוי למסקנה שאני לא מתאים לפעילות
בגדוד מפאת טמטום חושים וגרעו אותי מהיחידה. בעקבות המלחמה
הדיחו את כל הסגל הפיקודי של הגדוד ומינו במקומם את הטבחים
ולכן לא נותר אף אחד שזוכר את ההחלטה. המ"פ החדש אמר לי שהמג"ד
יחליט מה לעשות איתי, המג"ד אמר שהמ"פ יחליט מה לעשות איתי,
והמ"פ אמר שאתה תחליט מה לעשות איתי.
א     אה, כן, זכורה לי איזו הודעה שהשאירו לי בפלאפון
בקשר לזה אחרי שלא עניתי להם במשך חודשיים. תזכיר לי מה עשית
בסדיר?
ז     הייתי בכלא.
א     מה, מ.צ?
ז     לא, לא בדיוק...
א     נהדר! אנחנו צריכים בדיוק אנשים כמוך, שיכולים להיות
במקום סגור הרבה זמן
ז     שמע, אני ממש מעדיף לעשות מילואים באוגדה
א     שמע אתה, אני הייתי קצין באוגדה ותאמין לי, משעמם שם
רצח. אצלנו יש לך אקשן בלי הפסקה, מרד של פלוגה א', מעילה
בכספי השק"ם, תאונות אימונים, מרד של פלוגה ב', שחיתות
באפסנאות, נפגעים מאש כוחותינו, מרד של המסייעת, בקיצור שווה
שתבוא, זה רק חמישים יום בשנה
ז     אני מאוד מעדיף שלא.
א     אוקיי, הבנתי, אני לא מכריח אף אחד בכוח. אלא אם כן
הוא רוצה להשתמט ואז אני ארדוף אחריו בכל מקום ואהפוך את חייו
לגיהנום! אתה רוצה להשתמט?
ז     כשאתה מנסח את זה ככה, לא.
א     זהר, בוא נתפשר: תבוא ליום הראשון, עוד לפני שאתה
מתחייל גש אלי ונראה אם צריכים אותך, אם לא אז נשחרר אותך.
ז     הביתה?
א     מה פתאום הביתה, למטבח! עכשיו שכל הטבחים מפקדי
פלוגות לא נשאר מי שיכין אוכל.