ג. א. טלי / צבע |
קמאיות המים הרכה
באה, רפויה
בין האדם והסדן, והפטיש
החול גואל מתוך עיניים מצופות אדווה
צדפים של ישועה
ואבנים, נחמצות מגע
ממתיקות תנודה
לזיכרונות
ילדים מרחפים
מכסים את השמים ברעדה
מזוקקים אל פרוורי החוף
לחים מדבש החלומות
המתבוסס אל פתח לב
גל עד כואב
מחליף צבעים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|