[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מגע זול, מוכר
וריקני,
נוטף אשמה מתגברת
וזוהמה שנדבקה -
סירבה להרפות ממני
גם אחרי המקלחת.
כמו הסימנים שביקשה להשאיר,
שהיו על גופי במשך ימים
וחנקו מתחת לבגדים.

האהבה התעייפה מהר,
השכילה להתייאש כשאנחנו עוד בערנו
הרס עצמי.
גם התשוקה לא נשמרה,
רק ידיים רגילות נשלחות
ולא באמת נוגעות.
נשיקות ניסו להחיות
רגעים ישנים ותמימות שהייתה.
לסיים בחיבוק מזויף,
רפוי מפעם לפעם
וידעתי מזמן -
מקומי לא בתוכך.





קולו של אבי
כשאמר לי לא לחזור עוד
לנוח בביתו.

כמו לקח את כל שבריי
ודרך אותם לתוכי בחוזקה.

זכרונות חותכים
ממלאים את הקרביים שלי
בבדידות אינסופית
ותפילה להיעלם.
צורך לקום וללכת,
(להטביע את הצער בחיבוק)
ולא היה לי לאן.
או במי להתנחם.

שכן, הייתה סיבה לצעקתי
לבריחתי
ובכלל, רציתי אותך,
אבא.





סדר הפסח בו דיממתי מהעיניים
בשתיקה
וגם הלילה לא הקל על הכאב
שכרוך בי
בלעדיך.





שלבי החושך
נזכרים בי דווקא לאחר שהחזקתי זמן
כה רב.
קשה לעמוד על המשמר, ללא מנוחה
הרי מצאתי אותה רק למטה
ואני כבר יודעת -
נפילות מכורח ההרגל
תמיד נגמרות
בבכי מתחרט,
חוזר.




27.1.2008







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בית לחם, זה
איפה שעושים
פיתות?


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/2/08 2:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נוייזי סיילנס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה