|
סדרן על מדים
כותב בפנקס את רצף השעות
עננים אפורים שטים מעליו
טיפות הגשם מתפזרות באקראי.
האור פורץ לחלופין
מבעד לחרכי השמיים
דפוסי האבק קורנים בצהוב
את נשורת העיר הגדולה.
יערות טרופיים מציפים מדרונות
בשרכים ירוקים של חורף
חומות האבן חונקות את נפשי
עיניי נישאות לשמיים.
ילדות קטנות של גשם
מתכנסות בחללי הקור הגדולים
בתוך מחסות אפלים מטחב
העיניים רדומות לחשכה. |
|
|
אדולף היה גבר,
אחושילינג גבר.
אבל אז הוא
נפטר.
אבירן
דווידוביץ' מספר
על אבא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.