[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יושי גל
/
הטירון והים

הסיפור הוא על היום בו עמדתי על הרציף המרובב בגריז ופרחי מלח
יבש, לבוש במדי א' מגוהצים ותרמילי על כתפי מכתב הצבה בידי
וכולי התרגשות לקראת הבאות.
הוצבתי לספינה בשם כריש.
בעוד חברי עולים איש איש על הספינות המצוחצחות הממתינות על
הרציף מצאתי את עצמי ממתין לכריש שתכנס לנמל.
נקפו להן השעות ובעודי אחוז שרעפים מדמיין צללית בוהקת סיפונים
ומפלחת גלים בדרכה אלי זינקתי מעורי לשמע הצעקות שבקעו מספינה
שגלשה לה באיטיות לעבר הרציף, "טירון תפוס חבל ט י ר ו ו ו נ נ
ן"  "טירון!!!!"  כולי מבולבל בהיתי בקבוצת החיילים שריקדו על
הסיפון אוחזים מטאטא הפוך ובגבר מזוקן ומבוגר למראה שצעק אלי
מהגשר, הספינה נראתה בלויה ומטונפת, הצבע, אפור בהיר כחלחל,
מצולק בסימני ה "פנדרים " השחורים  אותם צמיגי גומי גדולים
שנועדו למנוע נזק בגישה לרציף, תותחי הספינה מצביעים לשמיים
חושפים סימני חלודה רבים  .
את החבל תפס השומר התורן שנזעק למקומו ואני עליתי על הסיפון,
תדרוך קצר על חרטום הספינה ויצאנו מייד לדרך .
אחרי מספר תרגולים בקרבת הנמל פנתה הספינה דרומה ואני הופקדתי
על ההגה בגשר הפתוח צופה/הגאי - ממלא אחר הוראות שבקעו מהגשר
הסגור שם התרכזו אנשי המשמרת בנסיון להמנע מנתזי הגלים שהלכו
וגאו והותירו אותי רטוב עד לשד עצמותי אך נפעם ונרגש רוח הים
בשערי, המצפן זוהר מולי מראה כיוון 210  והחוף מתרחק והולך.
וכך עברו עוד כשעתיים וחלפה שעת הצהריים והקור החל לגבור על
תחושת האופוריה שאפפה אותי וקיבתי שהורגלה בששה חודשי הקורס
בבסיס ההדרכה של חיל  הים לקבל את ארוחתה ב12:07 דרשה מזון.
וכשפניתי בדחילו ורחימו אל קצין המשמרת ושאלתי אותו מתי ארוחת
הצהריים מוגשת פרץ בצחוק גדול והסביר לי שצוות הספינה אינם
אותם אריות הים מהסיפורים, ובהתייחס לגובה הגלים מוטב לי שארד
בעצמי למ"ס (מטבח ספינה) ואסתדר לבד.
הוחלפתי על ידי מלח גמלוני, עטוף בחרמונית גדולה ועליה חליפת
סערה מפלסטיק  מרשרש ועליה כתוב בגדול "שלומי" - פניו המחודדות
מביעות בחילה ועייפות. הוא התמקם במסתור גלים קטן לצד ההגה
והפטיר, "שלח לי תה ואיזה טוסט אם כבר אתה כזה גיבור"
ירדתי למ"ס, הוא היה מחניק והריח ממי השיפוליים, מכות הגלים
בתחתית הספינה הורגשו היטב והתא נע סביבי למספר דקות אולם הדבר
הראשון שראיתי כשחזרו אלי עשתונותי היה שלט שהודבק על ארונות
המטבח ובו נכתב "מי שמבשל לא מחסל" כבר טוב חשבתי לי .
בכיור נח לו עוף שהופשר מזה שעות רבות.
תפוחי אדמה ובצלים נמצאו לי גם הם וכן לחם תה ריבה ותבלינים .
בישלתי את העוף ואיתו מרק טעים, תפוחי אדמה התבשלו לאיטם יחד
עם פרוסות ראש סלרי וגזר  באגוז מוסקט פלפל ומלח, הכנתי סלט
ירקות, טוסטים עם ריבה ותה העליתי לגשר ללא הפסקה וכשעגנה
הספינה הארוחה היתה מוכנה.
המזוקן המבוגר למראה, מפקד הספינה, בשירות מילואים טפח על שכמי
בחום כשהסבנו שבעה סביב השולחן הצר במס.
קוגלאקוב, הורה למכונאי אתה מחסל. ואתה כל יום ארוחה אחת מבשל
אמר לי.
ואחרי הנקיונות  ישבתי על הרציף ליד שלומי והורדנו חכות למים,
ודיברנו, קצת, כי אני נזכרתי, איך כשהיינו ילדים היינו הולכים
עם אבא אני ואחי הקטן עד לסוף של חוף ראשון ושמים על הקרס
חלזונות, שאז עוד קראו להם ברל'ה וזורקים לגלים ומעלים דגים
שקראנו להם מרמירים  ולפני שהיינו הולכים הביתה היינו יושבים
על החול עקבים במים ומנקים את הדגים וגאים בשלל כלוחמים מסאיים
צעירים היינו מביאים אותם לאמא שהיתה מקמחת אותם קלות ומטגנת
אותם והיינו אוכלים אותם כולנו, אפילו אחי שתמיד תמיד שנא
דגים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא בוכים על
חתול שנשפך.

עזית הצנחנית


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/7/08 4:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יושי גל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה