רוצה להימלט מהבריחה
אך אי אפשר להימלט מעצמך
כי אדם בגופו כלוא
אם ירצה ואם לאו

לפעמים נדמה לי
שהחיים ממשיכים בלעדיי
והעולם כמנהגו נוהג
ומשאיר אותי בצד
לבד
יש לי מעין מושג קלוש
לגבי מה שקורה שם, בחוץ,
בחיים של כולם
שאינם אני.

יש מקום לדאגה
כי ברגע שעצרת לנוח
כל השאר ממשיכים במרוץ
ואין לאן לברוח
לצמוח
רוצה להימלט מהבריחה
אך אי אפשר להימלט מעצמך
כי אדם בגופו כלוא
ואין בו מנוחה.

והכוח נגמר
השרירים דואבים
אין מקום בשבילך
לך כולם לוחשים
והאור שוב נכבה מעלייך
ואת בעלטה
והרוח נושבת
על העור החשוף,
מקפיאה כל איבר
וכל תא שבגוף
מתיישבת וחושבת אם מחר
יהיה שונה.

מסתכלת מסביב
העולם כבר שומם
כי כולם כבר מזמן עזבו את הנשף
ורק את נשארת
מיותמת
הזרקורים רק עלייך מאירים
אבל כבר אין שם מי שיסתכל
ואת עושה את הדבר היחיד
שעליו את יכולה לחשוב:
עוצמת חזק את העיניים,
עוצמת ורוקדת.

העולם סובב
מעלייך נוצץ,
הירח עם שלל כוכבים
והשמש נושקת לכל הפרחים
עוטפים אותך בחום
ויש צליל של חליל
את לוגמת אותו לליבך
נוצרת ושומרת
שיהיה לתמיד
ואת רוקדת עם עצמך ויודעת
שמחר יהיה שונה.

26.01.08