החתול שלי אומר, שלשחק דוקים כל היום זה פתטי. אני אומר לו
שיסתום. הוא אומר לי, שזה שאני משחק דוקים אומר שאין לי חברים
בכלל, ואני עושה את זה סתם כדי להעביר את הזמן. ואז אני שואל
אותי, אם זה שאני מעביר את הזמן מידי פעם אומר שאין לי חברים?
אבל החתול שלי צודק, אין לי באמת חברים. זה בגלל שהילדים בכיתה
שלי הומואים כל כך. אני מפחד מהומואים, אמא אמרה שאם אני אתחבר
איתם, גם אני אלך לגיהנום אפילו שאני לא הומו. ואני מאמין
לאמא.
דוקים לא יכולים להיות הומואים. הם דוקים. לחשוב על דוק הומו
זה רעיון מגוחך, כאילו, תארו בנפשכם. דוק מאופר ולבוש בשמלה
מחזיק את דגל מצעד הגאווה, זה פשוט דבילי.
אני אוהב את הדוקים שלי,  בגלל זה יש להם שמות. שמות שאני לא
מגלה לאף אחד. אפילו לא לחתול שלי, במיוחד לא לחתול שלי. הוא
ירד עלי, הוא תמיד יורד עלי, מעניין מה פרויד היה אומר על זה.
בטח משהו שקשור לקנאת הפין או משהו כזה, החתול שלי היה מת
להיות בן אדם, והוא אפילו לא מפחד מהומואים.  הוא לא מפחד משום
דבר.
כשאני הולך לבית הספר, תמיד יש לי דוק או שניים בתיק ליתר
ביטחון. אתם יודעים, אם אחד ההומואים יחליט לתקוף אותי או משהו
כזה. אני תמיד לוקח את שלומי הדוק.
רואים? גיליתי לכם את אחד השמות הסודיים של הדוקים שלי, אתם
צריכים להעריך אותי נורא על זה.
אני הכי אוהב את שלומי הדוק. הוא לא אחד הדוקים השווים כן? יש
עליו שלושה פסים, ואמא אומרת שהוא נראה כמו כל האחרים בדיוק.
אבל הוא לא. הייתי מזהה את שלומי הדוק אפילו בארץ הדוקים שזאת
ארץ שהכל בה עשוי מדוקים ודוקים הולכים בה ברחוב.
זאת גם אחת הסיבות שאין לי חברים. אם הייתי מספר לילדים בכיתה
שלי על ארץ הדוקים, הם היו צוחקים עלי. זה בגלל שהם כל כך
טיפשים. אבל אני מבין אותם, זאת לא אשמתם, הם הומואים.
אמא אומרת שאני צריך להבין אותם, שאם הייתי במצב שלהם היה לי
קשה להתמודד וכאלה. אני לא מבין מה קשה. אם הייתי הומו, הייתי
מתאבד, מאוד פשוט ולא קשה בכלל, ובגלל שהם לא עושים את זה, הם
טיפשים.
פעם אחת אמרתי להומו אחד שהוא טיפש. והוא הסתכל עלי במבט טיפשי
כזה של הומואים. מאז החלטתי לא להסביר להם יותר את הדברים
הבסיסיים האלה, כי הם ממילא טיפשים מכדי להבין אותם.
דוקים לעומת זאת, לא בוהים בך במבט מטופש כשאתה מסביר להם
דברים. לעומת זאת, החתול שלי כן. אבל הוא בוהה בי במבט מטופש
כל הזמן, אפילו כשאנחנו מדברים על פילוסופיה וכאלה. אז לו אני
מרשה. גם חתולים הומואים נראה מגוחך.
בכל אופן, על מה רציתי לספר לכם? אה, שלומי הדוק. בטח אתם
חשבתם לעצמכם, למה שלומי הדוק כל כך מיוחד שאני סומך עליו שהוא
יגן עלי?
ובכן, התשובה היא, שמי שיש לו את שלומי הדוק לעולם לא יכול
להפסיד. לעולם לא.  אני יודע את זה כבר משהייתי קטן. הייתי
מרמה בדוקים. אם מישהו היה משיג את שלומי הדוק, הייתי אומר לו,
הדוק הזה חשוב לי, בוא נתחלף, אני אביא לך את זה ששווה שש ואתה
תביא לי אותו. זה תמיד היה עובד, כי הילד ששיחקתי איתו לא היה
יודע שהוא מחזיק את שלומי הדוק האגדי, ואז הוא היה נותן לי
אותו וככה אף פעם לא הייתי מפסיד.
עכשיו, כשאני חושב על זה, להיות קטן היה הרבה יותר כיף.
כשהייתי קטן לא היו הומואים בעולם. ואז לא הייתי צריך לפחד
ללכת לבית הספר.
כשאני אהיה גדול, אני והחתול שלי וצבא הדוקים שלי, נהרוג את כל
ההומואים בעולם. זה יהיה כמו בסרט מגניב כזה, שהגיבור הולך
להכחיד את כוחות האופל. כמובן שהם לא יתנו לי להרוג אותם כל כך
בקלות, אני אצטרך להיות חכם ולחשוב על תכנית מתוחכמת.  ואז אני
אהרוג את כולם וכל האנשים שישארו לא הומואים בעולם יודו לי
ויאהבו אותי ואני אהיה המלך שלהם, ואני כבר לא אצטרך לפחד לצאת
מהבית ואף אחד לא יהיה הומו יותר. אף פעם בעולם.
ואולי החתול שלי יוכל להיות בן אדם סוף סוף.