מתבוננת בדמות שעל המראה. עוד מעט הוא אמור לבוא. כמו תמיד הוא
יעשה את צלצול הניתוק שלו, שמסמל לי שהוא למטה, מחכה. שצריך
לרדת.
וכשארד, הוא יצא מהמכונית, בשבילי, יחבק אותי חזק, ייתן לי
נשיקה רטובה, יפתח בשבילי את הדלת, ייתן לי נשיקה על הלחי
ויעבור למושב שלו.
וניסע. רק הוא יודע לאן נוסעים. הוא לא רוצה לגלות. הפתעה. הוא
זוכר שאני אוהבת הפתעות.

הוא מאחר ב 5 דקות. האמת, לא אופייני לו. הוא תמיד נהג להקדים,
ולחכות למטה עד השעה המדויקת.
אבל לכל דבר יש יתרון. האיחור שלו משאיר לי עוד כמה דקות
להתייפות. הרי בשבילו אין סיכוי שאצא מהבית מוזנחת. שאתן לו
סיבה להגיד לי כל פעם מחדש שאני יפה יותר ממיליון דולר. בשבילו
אלבש את החולצה שתמיד נהג לומר שהיא יושבת עליי בול, ואני
נראית מהמם בה. בשבילו אהיה הכי יפה שרק אוכל. בשבילו, כך נהג
לומר, אני הכי יפה בעולם.

עברו 17 דקות בדיוק. הוא תקוע בפקק, סביר להניח. אני לא מהנשים
הפרנואידיות, שנלחצות כשהבחור מאחר. ההפך, זה נותן לי זמן
להתענג על כוס קפה. לפני שהכרתי אותו, נהגתי לשתות קפה שחור.
ללא סוכר. המנהג השתנה ביום הוא לקח אותי לבית קפה, וכשביקשתי
קפה שחור, הוא אמר שלמתוקה כמותי מגיע סוכר. שתי כפיות סוכר.
מאז אותו ערב - רק נס. עם שתיים סוכר. כמו שהוא אוהב.


חצי שעה מאז השעה בה קבענו להיפגש. אני לא לחוצה, אני יודעת
שהוא יבוא. הטלוויזיה פתוחה על ערוץ 2,  מהדורת החדשות ברקע.
יושבת על הספה השחורה והבלויה. בהזדמנות, נחליף אותה ונקנה
חדשה. לדירה החדשה והמשותפת של שנינו. יחד. אני בוהה במסך, לא
רואה ולא שומעת כלום. אימצתי את השיטה שלך, להתנתק מהעולם. אתה
צודק, זה בהחלט מרגיע מידי פעם. השקט הזה. הדממה הלא קיימת
הזו.

שעה עגולה כבר עברה.
בודקת את הטלפון.
אולי הכבל מנותק ולכן לא שמעתי את צלצול הניתוק שלך?
לא. הכבל מחובר.
מציצה בתריסי החלון.
אולי החלטת לגוון ופשוט לחכות למטה עד שארד?
לא. הכביש שומם.
בודקת ביומן הפגישות שלי.
אולי קבענו בכלל ליום אחר ושעה אחרת?
לא. יום שישי. ה-22 לחודש. זה היום. הערב.

זה הזמן לחייג את מספרי הטלפון שלך.
לא אצא נואשת מידי לקרבתך, נכון?
צליל חיוג. עברו  רק 8 שניות. נראה כמו נצח.
למה אתה לא עונה כבר?
הפלאפון שלך כנראה על שקט.
אולי כואב לך הראש, והיית חייב לנוח?
אולי נפצעת או נפגעת או אחד מיקירך אבד?
הרי לא ייתכן שפשוט שכחת. אתה לא כזה.
המזכירה עונה. להשאיר לך הודעה?
לא. מה הטעם.
כנראה שהלילה לא נרקוד לאור הירח. לא כמו שהבטחת.
לא הלילה הוא הלילה.

לא שזה שונה מלילות אחרים...