משוררת אלמונית / דמעות |
שוב שוטפות,
עיניי,
לחיי,
והלב,
לא משתחרר,
הלב לא מוותר,
למי שעוזב.
מה אפשר כבר לעשות?
למי אני יכולה כבר לפנות?
האם מישהו רואה אותי?
ולא את זיופי?
אף-אחד עכשיו,
לא יכול,
לעזור לי,
לפרוק את עולי.
מה אפשר כבר לעשות?
למי אני יכולה כבר לפנות?
האם מישהו רואה אותי?
ולא את זיופי?
דמעות שוב,
מציפות אותי,
גם חשוב,
חשוב גם לי,
לראות את כולם,
להיות עם העולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|