זרעתי עת קמה הרוח
ילדותי התמה נאספה
אחזתי ביד אמי דומם
ניצבים למרגלות הבור
אני אוהבת אותך
אמרה לבסוף
ואני רק חשבתי
איזו אבן להניח
זרעתי פתקי בתיקה
בדיוק המורה ראתה
אדום כאבטיח
נכלם אל מול הכיתה
ואני רק חשבתי
שאני אוהב אותה
ורק טעיתי בילדה
זרעתי תחבושתי על צדך
שתסתום, תעצור ותחסום
לחצתי, והכול היה אדום
עת הנותבים שרו מעליי
אני אוהב אותך אחי
לחשתי
ואני רק חשבתי
שטוב שזה לא אני
זרעתי, זריתי - תשוקתי
מחפש נחמות בתוכך
כשאין את מה שאין
לוקח מה שיש
אני אוהבת אותך
לחשת כשגמרתי
ואני רק חשבתי
שלא שכחת את הגלולה
תשעה חודשים ועוד תשעה
את שזרעתי, הקדחתי בלעתי
סביב אצבעי כרוכה לה יד
הכול כמו צעצוע
מכל שיעול אני נחרד
אני אוהב אותך ילד
לחשתי ורק חשבתי
שאולי כבר - אני לא לבד
© כל הזכויות שמורות לרונן |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.