הסתיו נושר מן העצים
מותירם ערומים,
ערומים
כמו עובריי המתים
שעולים כצחוק באפלה
נאחזים בגדת רחמי
מציצים מן הפתח
אין בכוחם לשאת את האור,
צוללים חזרה אל תהומות בטני
בטני, עמוסה דממה
כעומקה של האדמה
בה נחים עובריי כאבני החלמה.
ולא אבין את הסתיו שבא אל חלומי
כאורח לא קרוא לחפש
את עליו בתוכי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.