פחד, זה מגיע אליי,
פחד לשקר למוכר לאהוב
לשנוא לזר לקרוב
לעצמי.
פחד, לפגוע כשזה יגיע
במחשבות הכמוסות ביותר
במוסר העצמי שלי.
וזו אני, מול החברות,
בקרב מוחות צמוד, שוב.
והאם להקריב את האמת שבי?
האם להקריב את עצמי למען...
למען הבטחה.
אבל מילה זו מילה.
לשבור אותה יהיה כמו לנפץ בקבוק
ולהופכו לחרב המופנית
כלפיי. שוב.
ובכל מקום, מכל כיוון,
זה יצא נגדי.
טיפשה שכמותי,
איך לא ראיתי.
את הדבר הכי פחות צפוי,
הכי לא מתוכנן
שיגיע אליי.
ללב שלי.
אז מה בא קודם?
המילה או... המילה?
"You can't go forcing something if it's just not right"
When I come around by green day
17.1.08 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.