20 פברואר 2007 בשעה 00:15


לגמוע מגביע החיים
מהר,
מהר,
שלא ייתם וייגמר.

והגביע ששפתיו כה דקות ועדינות
כמעט שקופות
ואינן נראות,
ובנוכחותו מורגשת העוצמה
אשר כל כך שבירה.

נראה היה כמעט,
שכל  משב של רוח
אשר יגע בו
יערער ויטלטל
ממרום מעמדו והיותו
את מה שהוא.

וכמו נוצק בסלע
המים המחלחלים בו
טיפה ועוד טיפה
חורתים, חורצים בו עמוקות
שניה אחר שניה,
דקה ועוד אחת,
על פני שנים.

ותובנות, הבנות, וידיעה
הן חלק מחלחול המים פנימה
מעל לשפת גביע החיים
דקיק, שקוף, עדין ואף שביר.

וכל אשר נמצא בו
אושר, כמיהה, יופי, אהבה,
מואר ומועצם
מהנשמות אשר טבועות בו
מאז נוצר.