[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גלוש צוררו
/
האמן (The Artist)

הוא לא היה חדש בתחום, כבר כמעט בן שלושים, אך רק לאחרונה הוא
החל להתפרסם. הוא ניגן וכתב ושר והלחין. מה לא. השירים שלו נעו
בין שוביניסטיים מאוד לבין הכי רומנטי שיש. הוא לא היה יפה, אך
בהחלט היה בו משהו מושך. היה בו המון סקס אפיל.

הוא החל להופיע. הופיע בכל מיני מקומות, הוציא קליפים בערוץ
המוזיקה המקומי, לא היה אדם אחד שלא הכיר לפחות שיר אחד שלו.
הוא הוציא דיסק, הדיסק הראשון שלו מני רבים.

היא לא כ"כ אהבה את סגנון המוזיקה שלו. היא הכירה רק שני שירים
שלו, והם לא כ"כ מצאו חן בעיניה. שוביניסטיים משהו.
היא הייתה מאוד פמיניסטית, יחסית לילדה בת שבע עשרה.
אם היו שואלים אותה עליו, התגובה הראשונה שלה הייתה "איכס".

אבל אז, משהו בה השתנה.
היא הלכה להופעה שלו.
בעקרון, לא בגללו היא הלכה, אלא בגלל שלא היה לה משהו טוב יותר
לעשות.

היא עמדה בקהל המשתולל, הצועק בקולי קולות את מילות השיר של
הזמר על הבמה. היא עמדה בקצה הימני של הקהל, שורה שנייה בערך,
עמדה ובהתה בו. את המילים היא לא הכירה, לרקוד למילות שיר שלא
הכירה היא לא הרגישה בנוח, אז היא פשוט עמדה שם. היחידה מבין
אלפי המעריצים שעומדת ללא נוע. היא לא הייתה אחת מהם.

מבטו נתפס עליה. הוא לא הבין מדוע אין היא רוקדת ומשתוללת כמו
כולם. נראה היה לו מוזר שמגיע להופעה שלו אדם שלא מכיר את
המילים. הוא לא יכל היה להוריד ממנה את העיניים. משהו בה משך
אותו, מאוד סקרן אותו.

היא לא הייתה מיוחדת או יפה יותר מדי. סתם עוד נערה טיפוסית
מהמקום הנידח הזה. אבל לא בעבורו. הוא החליט, שהיא תהיה שלו,
ולא משנה בכלל הגיל שלה.

היא נמשכה אליו בטירוף, הסקס אפיל שלו לכד אותה חזק. היא לא
יכלה להוריד ממנו את העיניים. היא ידעה שאין שום סיכוי שהוא אי
פעם יהיה איתה, הרי הוא מפורסם והיא סתם עוד אדם שבא להופעה
שלו. היא סתם. בתולה. גם את השירים שהכירה, לא יכלה לשיר. היא
הייתה מהופנטת מיופיו הלא כ"כ יפה.

הקהל התחיל להתפזר, נגמרה ההופעה. מאחורי הקלעים, הוא הציץ
לכיוונה, לראות אם היא עדיין שם. הייתה לו משיכה בלתי מוסברת
אליה. הוא רצה אותה לעצמו. הוא קיווה שהיא לא תלך. עדיין לא.
שתישאר רק עוד כמה דקות, ואז הוא ייגש אליה, וישאל אם היא רוצה
ללכת לאנשהו, רק שניהם.

היא כ"כ קיוותה שהוא יצא אליה, יקרא אליה, ייגש אליה וייקח
אותה איתו. היא פשוט התאהבה בפנטזיה. היא לא פסקה מלחשוב עליו,
מלהסתכל אחריה, אולי הוא נמצא שם, מחייך אליה. כמו שחייך אליה
כל ההופעה.
היא חיכתה לו, למרות שידעה שבגלל הפרש הגילאים ביניהם, זה לא
יכול להצליח. רק לילה אחד, זה מה שהיא רצתה.

היא החלה לצעוד חזרה לביתה, מלאת פנטזיות ומהורהרת. הוא החל
לנסוע חזרה לעיר הולדתו, יש לו עוד נסיעה ארוכה הלילה. מחשבות
שניהם שקועות באדם שניצב מולם באותו הערב, מהורהרים ומלאי חרטה
על דברים שלא עשו ולא קרו, הם נפגשו שוב.
הוא ראה את פניה שוב מולו.

על השמשה מולו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תודה תודה לך
גלגל המזל!





יגאל עמיר, אוהב
את החיים!


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/7/08 13:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גלוש צוררו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה