באר לי / וידוי |
רציתי שתהיה זו אמת.
כל כך רציתי להיות אוהבך
אבל לא ידעתי איך.
ובזוית עיניי ריצד אז קמט
זעיר ושובב, באמת.
חבל שאמרת, אמרת,
באמת חבל
שיותר מדי רצית,
וכמעט מיד רצת
ממני ממני הרחק.
אבל מי עוד כמוני ידע לחבק?
אז נשארת בינתיים
ותירצת
כי לבטח לא התכוונתי.
ואחר כך המתנתי
ואחר כך לבד
ומה שאבד
אבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|