במים עכורים נדוגה בבואתי
ותמונתי חסרת צבעים ניצודה בכפול-קנה
ממריאה כברווז שחור-לבן מפאת המים.
מעופי כבד כמטוס אמפיבי
ואחת נפילתי, אנכית ופזיזה
אל זרועות השכחה.
לא בזרועות בשומות של מתק בשרים
ובתהום נשים דמותי בקדמותה.
כשלא אהיה שם, לא אראה בטעמה
של הזיה את חזות הכל,
ולא אהרהר אחר המאוחר
המתמיד ונסגר במעוף מעגלי
שבתוך מעגלי הרחבים ביותר.
והימים הם ימי תמוז
והנערות כבר מבכות את המוז
ואת מותי שלפני האחרון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.