ימי זורמים כנהר במישור,
מתפתלים לאיטם.
אבנה סכר לבלום, לעצור ולישון,
פן אקיץ ואראה: הדרך כבר תם.
דפי נתלשים מלוח שנים
וצפים בנהר כדוברות
לילות לבנים מסבלים משאי ולנים
לצידי הגדות העוברות.
לא על לוח צבעיו של צייר
מי הנהר מערבלים בי גוונים
עת יומי יושיט לסכינו הצוואר
והך, דמי על חלוקי אבנים.
ים יתקרב. שכחה. גליו הם שיני
מושחזים לקראת המגע.
חניכיו אדומים, ועל פני
לא תרד שקיעה ענוגה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.