תחנות שאיבה של לילה
עמוסות בגלגלים של רוח.
מטען נפרק
בתום סערת המסעות
כבשר טחון עד דק.
מניפות כבדות שם נוהמות,
מצועפות בתחרה של ערפל,
מרססות ברזל מותך,
לוחשות לכל דבר סוד אפל.
זרקורים עורכים תצוגת שרירים
של קשר גבה לב.
מזימה מתעטפת בתזזית פסים
באור המצטלב.
מגן שנים מתרופף בין הדפים
- אולי סוף סוף תבין כיצד
גוש אדם כאיש אחד
הורד אל מדפים,
ואיך בנהמה רוחשת
הר נישא לו מעליו,
שילב על חזהו הנפוח את ידיו
במועל לב, לטהר יבשת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.