לאט לאט התאורה גוססת והמסך נופל
ומה קורה כשההצגה נגמרת?
אחרי שהשחקנים קדים,
לקהל מודים,
אחרי הדרן ועוד הדרן,
שלום תחפושות,
התפאורה לוחשת.
ואז יורדות המסכות,
האמת פנימה פולשת...
חיים של אגדות
מול מציאות מבלבלת.
וקול ההמולה רק מתחילה,
כאן ועכשיו.
התלבושות עוברות לידי תופרת,
האיפור יורד
פרצופים של אנשים לפתע מתגלים,
גם האמת פרצופה חושפת.
הציפורניים נשלפות, מי רשע ומי תמים
נהרות השמפניה במסיבה ידידיי.
תמה, ירדה מהבמה ההצגה - אולי...

ההשראה לשיר הזה, שנכתב ברגע של הרהור, היה שירה של נעמי שמר
ז"ל "החגיגה נגמרת", שהתנגן בראשי כל היום.