לי אשת אור
בחשיכה
תשקע בשינה עד מחר.
מדי מאוחר
אל גופה הפורה כיאור
רסן גופי שוחרר.
היא מפהקת רדומה,
חומקת אל מעגל תחומה,
סדיניה מפרשים לרוח.
בהם הותשה שארית הכוח -
גווי כבר לא מיתר מתוח.
אשת חיק רחומה
כמו שמש ש-חומה
הרך בשלהי ייחומה -
נכבית, מנוחמה,
וחשכת תרדמה - תהומה
הנפער בינינו, בצור כחומה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.