[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רוצה את האמת? הנה:

אני רזיתי, כי אני באמת בקושי אוכל. סנדוויץ' אחד לבי"ס כבר לא
מספיק, אבל אני לא מעז לבקש שתכיני עוד אחד, בגלל הפחד המשתק
הזה ממך, שתתחילי לצעוק שוב שאני שונא אותך, ושאלוהים שונא
אותך, ושכווווווולם שונאים רק אותך.

אני הומו, מתרומם, בוחש בשוקו, מפליץ קוטג'. היה לי חבר 4
חודשים ואת לא ידעת על זה, ולא העלית על דעתך בכלל - כי את לא
מכירה אותי, לא קרוב אפילו, לא כמו שאת חושבת. אני אוהב להיות
הומו, זה מי שאני ואת לא תוכלי לשנות את זה, ומצידי שתמחקי
אותי מעץ המשפחה המסכן שלך. בגלל זה אני אומר לך כל הזמן שלא
יהיו לך נכדים ממני, ושאני לא אתחתן, אבל את לא מקשיבה לי
בכלל, בכלל לא.

אני שונא את העבודה שלי, ובעיקר את בעל הבית, אבל שנאתי זו לא
משתווה לשנאה שלי אלייך כאשר את אומרת "אבל אולי לא תעבוד? אף
אחד לא מכריח אותך". באמת? רוצה לחשוב שוב? את באמת לא מבינה?
טיפשה, מטומטמת, העיקר על ביה"ס שלי את צוחקת. את חושבת שמאה
השקלים שאת נותנת לי לחודש באמת מספיקים? את יודעת כמה שבועות
אני חייתי על 0 ש"ח תקציב יומי? את בטח כל כך גאה בי כשאני
אומר לך שאני מצליח לבזבז "רק" 100 ש"ח בחודש, כי זה מה שאת
נותנת, כי את התחתנת עם שתיין מפגר שבקושי זוכר לסגור את פיו
כשהוא אוכל, והוא בזבז לנו את כל הכסף. ואני השלמתי עם זה, וזה
בסדר להיות עני, כי זה אני, וזה משחק מילים מפגר - אבל את
תתחילי עם הדרמות, "לא צריך לזרוק לי בפרצוף שאני לא קונה
דברים יקרים". למה, אני כן? בטח, מסתיר בוכטות של כסף מתחת
לכרית. מטומטמת.

אני באמת אסכים לעזור לך בכל דבר שתבקשי - אם תבקשי, אבל את לא
מבקשת, אף פעם, ואז כועסת שלא עזרתי לך. אני מצטער, אבל,
כאמור, יש לי פחד משתק מכל דבר שקשור בך ובחיים הפתטיים שלך,
כלבה. מאיפה אני אמור לדעת שיש לך תוכנית להקליט מתישהו? מה,
אני וידיאו מזורגג? אני יודע כמה סדרות מזדיינות, פתטיות
ואמריקקיות את רואה בכל רגע נתון? ומתי יש לי זמן לדעתך לנקות
את כל הבית, בימי חול? בזמן שאני בבי"ס? תבקשי משהו, תשאירי לי
את החדר שלי - לא, את עושה את הכל בעצמך, בלי לרמוז, בלי לבקש
עזרה, ואז כועסת שלא עזרתי לך. אידיוטית.





אלוהים, כמה שאני  מ ת ע ב  אותך כרגע, ואולי באופן כללי.
כנראה מחר בבוקר אני אקום ואני לא ארגיש כלום, וכל התיעוב יבלע
בגן-העדן שנקרא ביה"ס שלי, עם הילד הכי מושלם בעולם, שהוא
במקרה גם מתרומם כמוני, ואני יודע את זה כי הוא אמר לי, והוא
יודע שאני כזה כי אני אמרתי לו, וזה ממש קרוב להיות משהו אמיתי
וטוב, משהו שלנו לא יהיה לעולם.
אז מחר כל זה יבלע בכל זה, ותביני את זה לבד, כי אם לא את ממש
טיפשה, וחבל שאת כזאת כי יש בינינו קשר שסמיך יותר ממים,
כמקובל לחשוב. אבל הקש ששבר את גב הגמל היה הערב, וזה ממש
מטומטם מצידך, מטומטמת. כלבה. אידיוטית. זונה. טיפשה. טמבלית.
תמימה. מתנשאת. שמנה. פרה. פוסטמה. אמה. דבה.


אני יכול להמשיך ולהמשיך, אמא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נורא קל להיות
בקורתי

נורא קשה להיות
יצירתי


רב חובל מופנם


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/7/08 13:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קונטי באס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה