[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הן היו מה שאיזן אותי בעולם, הן היו הבסיס שלי, מה שהחזיק אותי
יציב וחזק.
היום הראשון בו צעדנו ברחוב יחדיו היה יום שאני יזכור לעד,
השמש מאירה את הרחובות באור של צהריים חורפי ואני מלא גאון,
צועד איתן כמו גביר.
אך ביום שהן אבדו, זוג אהובותיי, מעדתי.
הפכתי צל של עצמי הגורר עצמו ברחוב יחף, מהבית למכולת וחזרה,
סיגריות, חלב, לחם.
כפות הרגליים כבר שחורות כפחם ונראה כאילו בקרוב אמעד סופית.
כשהגעתי הביתה רחצתי את רגליי בסבון ובהיתי בתמונות שלהן על
הקיר,
"מחר אמות" חשבתי לעצמי.
אין לי נעליים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי יודע מדוע
ולמה לובשת
הזברה פיג'מה



סיני לא מגולח
מעורער בנפשו,
מתחבט על גבי
השאלה הטפשית
הזאת ומנסה
לפתרה. עד שלא
יצליח ישאר כלוא
בין קירות
מחשבתו ללא מזור
או זיקה לחיים.


היש מושיע?


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/7/08 5:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארגמן קרמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה