|
בית א'
חלמתי שאני הייתי זו שעזבתי
חלמתי שנסעתי
לארץ רחוקה
חלמתי שאני הייתי זו ששכחתי
ורק התמונה בארנק
הזכירה לי אותך
ברחתי מעצמי בשבילים מפותלים
מחקתי זיכרונות גם של רגעים יפים
אספתי ניצוצות אבודים של נשמתי
נתתי דרור לציפור שבתוכי
פזמון
וכמה טוב היה...
כמה טוב היה...
בית ב'
חלמתי על נופים פתוחים
ועל ירח
בצבע אדום
תלוי מעל ההר
חלמתי על דברים שאני לא זוכרת
ואז כשהתעוררתי
כבר לא היה לי קר
כאבתי כאבים של גלגולים קודמים
פגשתי בך במיליוני הצטלבויות דרכים
אספתי חלקים בפזל של חיי
ואף פעם לא אמרתי שאתה חסר מדי
פזמון
וכמה טוב... |
|
|
אתם בצד המחליט
אני בצד
המוחלט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.