|
שוכבת בין הסדינים הלבנים
חושפת את הגוף
מסתירה את הפנים
ירח הפוך תלוי מעל הים
ואת לוקח אותי לאי שם
אתה מתקרב
מה מושך אותי בך
האם זה אתה
או רק הביטחון שלך
ילדה טובה
עם אור של נחש
לא יודע למה זה כך
אבל יודע
מה אתה חש
שוכבת בין הסדינים הלבנים
חושפת טפח
מסתירה שניים
ירח הפוך
וצבעו אדום
העונג על גבול
מציאות ודמיון
יש רק מקום אחד
בו אני רואה דרכך
מקום בו אתה חושף
ואני מסתירה
שריטת ציפורם של חתול
חיוך של שטן
רוצה ללכת
אבל אתה עדיין כאן
שוכבת בין הסדינים הלבנים
ואנחנו על סף טירוף חושים
הירח נעלם
ויש עננים
עם הגאות והשפל
אנחנו נסחפים
עיניים של פנתר
אחיזה של ערפד
פורסת כנפיים
ושוב לבד |
|
|
הזיכרון הראשון
שלי הוא מאתמול
בבוקר... או שזה
היה היום
בבוקר?
וואלה אני כבר
לא זוכר.
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, חולה
אלצהיימר ב...
נו... איך
קוראים לזה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.