אל תשלי את עצמך ילדה,
את קטנה, עוד לא מבינה.
אל תשלי את עצמך ילדה,
אין לך עיניים לראות את מה שנהיה.

לאט לאט בקצב שלך,
תגדלי ילדה ותהיי נערה.
לאט לאט תגלי בעצב נדיר,
תגלי את מה שלא ניתן לראות מבעד לקיר האדיר.

ילדה, תיזהרי בבקשה,
רק לא לגדול מהר, מהר מדי.
יש שם עולם מפתה בחוץ,
עולם שבו למעשה תצטרכי רק לרוץ.

יום אחד תהיי נערה,
לא יום, שנים זה ייקח.
לא תכירי את עצמך,
כשתסתכלי במראה.

נערה יפה עם שיער שטני ארוך,
ורגליים ארוכות כאלו הולכות על חוף.
ההם יסתכלו עליך במבט מוזר,
ואת תדעי כבר מה מותר.

זה יהיה זמן של השתעשעות תמימה,
ולא סתם מן לעיסה של תמיהה.
מה שתרצי אז לעשות זה בסדר,
גם אם לצייר על הקירות בחדר.

ואז, אז בבת אחת תהיי אישה,
סתם ככה ביום אחד בהיר ולא כל כך נפלא.
אישה עם זוג ירכיים מלאים,
אודם על שפתייך וסומק על הפנים.

למה צריך להיות אישה?
טוב ששואלים.
הגיע הזמן לקחת אחריות,
בזמנים כאלו קשים.

תמצאי לך בעל, מריבות יצוצו עם השנים,
כן, וגם תלדי ארבעה ילדים.
לא תצטרכי לנשום בסתר עוד יותר,
ובכל זאת לא יהיה קל לכזה בוקר להתעורר.

מאוחר יותר יהיו על הפנים קמטים,
והעולם לא ירצה להכיר בך מבפנים.
לקראת אחרית הימים תשבי על כיסא, אולי גלגלים,
תרכיבי משקפיים ושיניים מלאכותיים.

אז ילדה , בוא נעצור את שעון הזמן המטורלל כאן ועכשיו,
תשתדלי להישאר לנצח רק ילדה.
ילדה קטנה וחמודה שההורים תמיד מנשקים,
ילדה שמלאכים נופלים אותה מחבקים וכוכביה כל כך זוהרים.

כי עוד תתגעגעי לימים כשקמת משנתך ראית,
שהפיה הטובה לך הניחה מתנה מתחת לכרית.
כי אפשר אם נזהרים משער הבגרות, לא לנהור לגיל כה מופלג,
מספיק שתישארי ילדה, מיוחדת וטהורה, כמו שעכשיו את.