|
אצבעותיה החמות של השמש
את פניו הרכות ליטפו בעדנה
חייכו ברמיזה - והוא חייך אליה
חיוך של תום וסקרנות
נעץ בה עיני תינוק רכות
במהלך מסעה בשמים
שייטה לה מביטה מטה
אל זה הילד המשתובב במשחקי
ילדות שמחים.
טרם נעצרה לה באמצע היום
בחנה שוב ושוב את מבטיו
תאבי הדעת של הנער תאב
הידע והחיים
עצרה קמעה באמצע מסלולה -
מודאגת מעט נעצה מבט חוקר
באותו הגבר שאת חייו זה עתה
בונה
אישה נושא מרכיב לו משפחה
ממשיכה במסעה הארוך לעבר
שעת בין ערביים
עוקבת בחיוך שבע רצון
אל הגבר שכבר שיבה זקרה
בשערו
הכיצד משיא את ילדיו
חוכך בשמחה כף לכף
האדימה השמים תלתלי
ארגמן פיזרה.
עוקבת בדאגה אחר פסיעותיו
המדודות של הגבר הבוגר
המהדס לו לאטו מעט מקרטע
בדרך לשבת על כיסאו
ענני אפלה מעלימים צבעי שקיעה
השחור משתלט ויוצר חשיכה
מסתלקת לה השמש בעצבות
מותירה אחריה קור ובדידות
והקשיש מתיישב לו בקדרות
על כיסא חורק מרוב בלות
היאך רק יום חלף במסעה של השמש
וחיים שלמים חולפים להם
על פני כדור הארץ
גם הקשישים היו פעם תינוקות רכים
ילדים משחקים, צעירים מאוהבים
והורים נפלאים - אל נשכח זאת
וננעים את ימיהם הבוגרים.
וננחיל זאת גם לדורות הבאים
הדברים נכונים לגבי קשישים וקשישות כאחד.
נכתב בהשראת אבי :) |
|
|
מלצר,
למה יש פסטה
בג'ירף שלי?
שיחה מבודחת אי
שם בת"א. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.