זה משתה של יוהרה שקולח לשיחה,
השתטות בשם חכמה, התרגשות עד כדי כאב,
"זה אני הוא האוהב האמיתי,
גם בשיא שנאתך לא תחווה, לא תשווה לשיאי אהבתי."

ובוא נספור את הקולות, בוא נשווה הצלקות,
המלחמה על מי רשאי להיות צודק,
בשם האהבה, פשעים נפשי ביצעה,
מפני שנאה היא עוד יכלה להתגונן.


משתה של יוהרה קולח ולוקח למקומות בלי חזרה,
שם משפט מודד רוחי, שם שופטים ללא מראות.
"זה אני הוא הכואב האמיתי,
בתחתית תהום רחמייך תמצא את צילה של מחוות כאבי."

ובוא נרים את הקולות ובוא נמציא עוד רגשות,
הצדקת המלחמה היא המביאה לניצחון.
בשם מה נקרא הפעם?, נפשי שוב מוכנה לפשוע
ורק אני איני יודע מה נכון ולא נכון...