מי מעיין זכים
זורמים במורד הגבעות,
כמו רגשותיי הם גועשים
ומתפרצים אל הגדות.
בקרירות מרעננת
שוטפים את הכל,
ומשאירים גדת נהר חיוורת
מכוסה עד צוואר בחול.
בפליאה משחררת
יוצרים דוגמאות בחול,
כמו הכאב שלי, חורצים בסלע
את דעותיהם הקיצוניות.
ואז ברגע נרגעים
כי לא נותר על מה לכעוס,
כמו בראשי הם סובבים
ומשגעים את הבריות.
כשהסערה שוכחת,
כשלא נותרה לי עוד סיבה,
אז בקלילות מבדחת
הם מתחילים מהתחלה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.