ושוב ראיתיך, עדיין יפה,
אך לבי לא החסיר פעימה.
מתבונן בעיני כאילו שואל,
האם את עדיין זוכרת?
זוכרת הכול למרות השנים,
אך אותה הכמיהה נעלמה .

גופך המוצק שאהבתי כל כך,
עדיין זקוף וחסון,
אך עיני שואלות מחפשות
תשובות, לפשר אותה אהבה.
ואתה בלי מילים  בוחן ובודק,
שינויים שעשה בי הזמן.

אותם חלומות שרקמנו יחדיו
איבדו משמעות כבר מזמן.
לילות ארוכים בלי שינה,
למה ולשם מה?
מכאב הפרידה שייסר את נפשי
נשארה הרגשה עמומה.