לרחובות קצת לבד
והאוכל מתקרר
לדממה קצת שקט
והוא לא חוזר
בבתים עוד דולק האור
אף אחד לא מסתכל מהחלון
לא עובר, לא יעבור
רק אישה אחת נשארה
גם היא שרויה בשקט
כל בניה עזבו
בשעה שהיא שותקת
ורק כלום יש מאז
שום דבר לא זז
אין אף אחד שיסתכל
ויגיד - "איזה שקט!"
ויעמוד שם מתפעל
אפילו אחד כזה אין
והרחובות מחליפים מבטים
רוח החורף את עצמה מקררת
אל תבכו על המת
בכו על זה שלא ישוב עוד וראה את ארץ מולדת
והדממה מנסה להפר את השקט
שנשפך פתאום, כמו דיו מן הקסת
והכלום קצת זז, מתחמק, מתכופף
לפעמים הזמן עוצר
ולפעמים הוא סתם חולף |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.