"סליחה, איפה כאן השירותים?" שאלתי כשהייתי צריך. אמא שלה
מיהרה לקום להוביל אותי אל אותו החדר שנקרא "שירותים". איזה
מין שימוש מוזר למילה, למקום קוראים בית שימוש אבל כולם קוראים
לו "שירותים". ברבים, לא שירות, שירותים, כאילו אני צריך עכשיו
את החדר כדי להשתמש בכל מגוון שירותיו. הרי אותו חדר הוא
בבחינת שירות כרגע, שירות יחיד. גם את ה"שירות" הזה לא נעים
לעשות בבית של ההורים שלה בפעם הראשונה שאתה פוגש אותם. באופן
כללי את אותו "שירות" כדאי לעשות רק בבית שלך, להימנע מהבכות
מיותרות, אבל מה לעשות שכנראה האוכל של אמא שלה לא מסתדר
איתי?

גם כשמדובר בתא אחד בלבד שעומד עם עוד כמה תאים כאלה אתה קורא
לו "שירותים", כשלו בעצם יש רק שירות אחד בלבד להציע לך. טוב
אולי בעצם שניים, כאן הכרתי אותה. איזה מין שירות מעניין לתא
כזה. היא התבלבלה במגדר השירותים, אבל מראש נכנסה למטרה מסוימת
שכנראה השתנתה כשפגשה אותי. אמרתי לחבר'ה שאני חייב
ל-"שירותים" , באמת הייתי צריך, וכשנכנסתי ומבין כל התאים
בחרתי בתא שבו ישבה לרגע התבלבלתי. בדקתי שוב שנכנסתי לדלת
הנכונה וחזרתי אליה, אל התא. היא קמה ומתוך שיכרונה החלה מנשקת
אותי. היא הייתה משהו משובח, מהסוג שאני אוהב. שיער חום ועייני
שקד מנצנצות, שפתיים שמשתרבבות קדימה כדי לתת לך נשיקה ומבט
שמפיל. זה לא שהיא חשבה שאני מישהו אחר, היא באמת רצתה אותי.
אז הוספנו שירות נוסף לאותו תא, שאומנם היה קטן אבל היה טוב.

הלילה המשיך אצלי בעוד כמה "שירותים" שהוספנו למיטה שלי, לספה
ואפילו לשיש במטבח. היא פשוט לא הפסיקה, כאילו לא ראתה גבר
חודשים. ואני? פשוט התרוקנתי לגמרי, כמעט ויצאתי מועד הורים.
בבוקר, כשקמנו, לא נבהלה. היא אפילו חייכה כשהסתובבתי אליה
במיטה. היא אמרה שהייתי נהדר ואני אמרתי שאני מתפלא שהיא זוכרת
משהו. היא אמרה שכשהיא שותה היא שולטת בעצמה, מה שאומר שמה
שהיה ב"שירותים" היה בשליטה. קמתי מהמיטה, הכנתי קפה. כשחזרתי
גיליתי שהיא יותר יפה ומושכת משחזרתי. היא לבשה חולצה שלי
ומתחת רק תחתונים, ישבה על הספה וצפתה בטלוויזיה. יש לה פרופיל
מושלם, כזה של אלה, וכשהיא גילתה שאני פשוט עומד ומביט בה בלי
מטרה היא חייכה חיוך נבוך שגרם לי קצת יותר מלהימשך אליה.

אמרנו שנדבר בערב, לא התקשרתי. מעין מבחן כדי לוודא קודם כל
שהיא מעוניינת. היא גם לא התקשרה ועבר יום. בצהריים לפתע צלצול
והזמנה ממנה לצהריים. אכלנו במקום קרוב לדירה שלי ושוב מצאנו
את עצמנו מוסיפים "שירות" והפעם לשטיח אצלי בסלון, פשוט לא
יכולנו לעצור את עצמנו. בשיא כשהסתכלנו אחד לשני בעיניים
הבנתי, אני הרבה יותר מנמשך. "את קסם" אמרתי לה, והיא אמרה שזה
קסם שנפגשנו. היא שאלה איפה אני עושה את השבת, נרתעתי לרגע.
עניתי שאין תוכניות כרגע והיא כפי שחזיתי הציעה שאני אבוא איתה
להורים שלה. צעד מהיר, היא עשתה טעות? או שזה הרגע שאני לוקח
החלטה ומעיז. העזתי ועניתי בחיוב.

אני יושב ב"שירותים" של ההורים שלה. זוג נחמד רק שהאוכל של אמא
שלה כנראה לא מסתדר איתי.
אני לא מאמין שהעזתי, אני בדרך כלל לא אדם שמעיז, יעידו חברים
שלי. אבל יש בה משהו, כמו שאמרתי לה, היא קסם. שבת הבאה היא
צריכה לבוא אל ההורים שלי? אני מעדיף שעוד לא יפגשו אותה.
רק שלא תיעלב שאני לא מזמין אל ההורים שלי, היא קסם שאני לא
רוצה שיעלם. אני אציע פיקניק, ככה גם אצא רומנטי. כדאי שאני
אסיים כאן, הם עוד יחשבו שמשהו לא בסדר עם הבחור ההוא שהיא
יוצאת איתו.