המוות ספר אותי, אני לא אישה
שבורחת מהשורה
תמיד באוטובוס הלוקח למרפאת
החוץ של בית-החולים
עמדתי בתור
על מנת שיספיק
עומדת זקופה
שירשום אותי במרשם כראוי
לא הייתי כאחת מאותן תרופות
הנעדרות מסל הרפואה
הנוסעות במונית פרטית
כדרך בעלת אמצעים
מקצרת דרכים עוקפת תורים
ואחרים בקו עקיף
תמיד זמינה עומדת בתחנה
ממתינה מקדימה סבר פנים יפות
שואלת לשלומו, למקומי בתור
נוסעת באוטובוס
מחזיקה בידית של כיסא
איש לא פינה לי מקום
על מנת שאצטנף או איעלם מעיניו
המוות ואני היינו מדברים
בכל נסיעה עד שהפכנו
ממכרים אקראיים לידידים
עכשיו אני פחות נוסעת
יותר חושבת עליו
שוכבת
הוא אמר שיבוא
לביקור חולים
עם כל הכאבים אני ממתינה לו
בגעגועים
מאמינה לו, לסיפורים שלו
שיש אנשים מכוערים
המעלילים אודותיו
אומרים כי הוא רע מרעים
פגשתיו כשעמדתי
בתחנת אוטובוס אקספרס מהיר
יכולה כאמור להעיד
הוא מנומס אדיב
שלא חמס דבר מאיש
מלבד ששמר על התור
מי יעלה לאוטובוס
המגיע לרציף
מי הראשון מי אחרון
שאיש לא יגיח
בניגוד לסדרים
|