שנים את לא עצמך אז מחפשת
בעולמות בהם אין פחד לגלות
חוזרת לביתך ומתבוננת במראה
זו אותה ילדה עם הצמות

אז את בורחת לחייו של הגיבור המזדמן
בתוך חודשיים מגלה שאין שם תוכן
מוצאת עצמך בוכה אל מול ים של חלומות
השתיקה סביב....והיאוש

פזמון: רוצי, חדורת מבט
        הניחי לקולות המשקרים
       פרסי כנפיים ובחיוך רחב
       שלחי ידך אל כל אשר תרצי

אור הדימדומים
את כאבך שואב אל המצולות
מהמקומות הנמוכים
עולים קולות

יש זעקה בלב וזה מרגיש נעים
נאספים שיברי ההתפרקות
הסערה מאחוריך ונותרת ילדה יפה
אך נגמרה כל התמימות

פזמון... רוציייייייי.........