דווקא עכשיו שעזבת את חדרי
יש מנגינה חדשה מטפטפת על מים
רואה דרך סופנו את בבואת עתידי
משתקפת צלול שוטפת פניי

זהו הסוף שאין לו דמעות
הצבעים חוזרים לחיי
תמיד אשאל, למה בחרת לבדך
אך מצטער לא אפול על ברכי

עולה, בי רגש מתוק,
לא מסתנוור מהקור שנפער,
עולה, בי שמחה עמוקה,
מלאכים מחייכים חזרה.

שניות ארוכות, מתבונן לתוך עמוק
משתדל למצוא פינה שבורה
החיוך שלך חוזר מנסה לעזור
אך כנראה שסופנו הוא התחלה חדשה

עולה...

כבים לאט לאט כל הנרות
העצבות באפלה כמו ילדה שאבדה לה דרכה
אין לאן לחזור הדלת נעולה
אך מולי נפתח שער התקווה