חשבתי שתבואי מהחושך אליי,
כי את היא אור, האור של חיי.
ולך חיכיתי לא מעט שנים,
להסתכל לך בעיניים ולראות את החיים.
ובלילות קרים היית שם בשבילי,
מחייכת, מעודדת, רק שלי.
ולא יכולתי לתת לך ללכת,
לא רציתי בשבילך ובשביל עצמי.
ובמשחק אחד שטותי וילדותי,
לא יכולת לשכוח את החדר הפנימי.
קודש הקודשים הוא לך,
ואני נשארתי פגוע ולבד.
ועכשיו בלילה קר ושבור,
אני חושב על מעשה אצילי.
ואם אני באמת אוהב אותך,
אני אתן לך ללכת, אליו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.