איך יודעים שבא החורף?
קל מאוד לדעת למעשה. תשאל כל אדם הגיוני, נורמאלי לחלוטין [וצר
חשיבה וחסר דימיון לגמרי] והוא יגיד לך שהחורף בא בגשם הראשון.
לעומת זאת, אם תרצה תשובה כנה ואמיתית, תשאל קיבוצניק.
כל קיבוצניק, אפילו אחד מתחיל, יענה לכם על השאלה בתשובה
המתבקשת: "איזה שאלה שטותית, ברור שהחורף בא כשיש אגוזים".
בשלב זה ינידו כל האנשים ההגיוניים-נורמלים את ראשם ויגידו,
"איזה שטות, הקיבוצניקים האלה..." וימלמלו כל מני דברים
שנשמעים באופן חשוד כמו "הדור של היום.... חסרי ערכים....
הסוציאליזם אבד..." ואפילו את המילה האסורה - "הפרטה".  אז איך
באמת אפשר להאמין לקיבוצניקים האלה?!
פשוט מאוד. אצל כל אדם נורמלי שגר בעיר רחוקה וקרירה, שהחורף
מגיע באופן סדיר ויש הרגשה של שוקו חם וצעיפים, באמת הגשם הוא
הקובע, אבל מה יגיד קיבוצניק כזה שגר בחור?
כי פשוט מאוד, כל קיבוץ שמכבד את עצמו נמצא בשממה אבודה, באזור
חם מדי שבו אין עונות שנה אלא רק קיץ, וכשממש קר נועלים נעלים.
בקיבוצים כאלה אי אפשר להסתמך על הגשם. בקיבוצים שכל המבוגרים
מפנטזים על רוסיה או פולין או מדינה מומצאת שכזאת במזרח-אירופה
והצעירים יושבים מול מדורה על החוף עם סיר פוייקה.
אז איך ידעו האנשים שיש חורף? בעזרת האגוזים. כי בכל קיבוץ
מכובד יש עצי אגוזים. המון עצי אגוזים. שבעונה שבשאר הארץ יש
חורף ממלאים את המרדכות והמדשאות בעלי שלכת וכדורים חומים
כאלה, שזה הדבר הכי קרוב לקור בקיבוץ. הכדורים המדוברים הם
האגוזים  שנאכלים בשקיקה על ידי ילדים בגן וזקנים חסרי שיניים
שנוסעים בקלנועיות. האגוזים הקטנים האלה מחזירים אותנו
לאירופה, מביאים אותנו לשלג ומקרבים אותנו לחורף, אפילו רק
במעט.
אז אם בעתיד, תשאלו את עצמכם איך יודעים שהגיע החורף, תבחרו
לבד איזה סוג של אנשים בא לכם לשאול.