|
לא לקח לי הרבה זמן
להסתכל עליך ולרצות קצת יותר
המון מבוכה
איך? מתי? ולמה שתרצה?!
ואז זה קרה
והכל התהפך
והייתי אתך
וגרמת לי לחייך.
ואתה מולי, קרוב אבל כל כך רחוק
לא נותן לי להתקרב יותר
עוצר
מפחד.
רק רציתי שתתן לי הזדמנות
יכול להיות שהתוצאה הייתה נשארת
אבל הייתי יוצאת פחות מתוסכלת.
גם אני פחדתי
גם לי לא היה קל
אבל ניסיתי ושמתי את זה לרגע בצד
נתתי לעצמי
אני יודעת שלך זה היה קצת יותר קשה
שחררתי את המעצורים,
הרשיתי לעצמי להרגיש
זה היה שווה את זה.
ואתה שם רחוק אבל כל כך קרוב.
ואני פה מלאת געגועים
לכל הדברים הקטנים.
חושבת שלעולם יותר אני לא אראה את החיוך שלך
אני לא אשמע את המילה "בעיה" יוצאת מהפה שלך
אתה לא תצחיק אותי יותר
אני לא אקבל ממך יותר נשיקה
ואני לא אהיה עוד כל כך קרובה לגופך.
אני לא אגיד לך שהפנים שלך דוקרות
ויותר לא תחזיק לי את הידיים כי הם קרות.
וכל הפרפרים וכל החיוכים
הפכו לעצב ואכזבה
ואני בסך הכל רציתי אהבה... |
|
|
גם כשאני כמעט
נרדמת
לדף האחורי אני
נכנסת
לפחות פעם אחת
רוצה לקרוא איזה
סלוגן נחמד
לפני השינה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.