עלית על הרוח, אספת עננים
יצאת אל הדרך, מלאת כעסים.
החשמל באוויר, מחכה לפקודה
להכות ללא הרף ובלי הבחנה.

קיים בך הצורך להוריד מעלייך את כל מה שקיים
ריגוש, סיפוק, שלא ייגמר לעולם.

חורטת את שמך שלא יישכחו
באדמה חרוכה, ממנה ברחו.
בלתי מנוצחת ובלתי מועילה
בין בסיבוב לסיבוב, את תמיד מגלה...

שקיים בך הצורך להוריד מעלייך את כל מה שקיים
ריגוש, סיפוק, שלא ייגמר לעולם.

נשמה אוויר, פתחה עיניים
אדום ככה צבע שמיים.
בזמן שיתחיל הכל ייעצר
יעלה אז הבוקר והכל יתבהר.