תפתח את הטלוויזיה,
אולי שם תמצא תשובה.
ואולי לא לזה באמת קיווית,
מתרסק שוב ללא תקווה.
הרדיו מלא, מלא בשטויות,
נופלים על הרצפה, מכות אפורות.
נראה, אולי זה ישתנה,
אל תשכח שאת הכל הוא רואה.
השמיים יישארו אותם שמיים,
אולי הצבע ישתנה.
אותו חלום, חלום ישן,
של אותו האיש ההוזה.
שחור ולבן כבר לא מספיק,
אז כולם חולמים בצבעים.
ומה אם בסוף יתברר,
שאני ואת לא באמת מתאימים.
הרחוב מלא, מלא באנשים,
לאן הם הולכים, האנשים הריקים?
הגיוני, כל מה שקורה,
מעין סיפור אהבה עצוב שכזה.
השמיים יישארו אותם שמיים,
אולי הצבע ישתנה.
אותו חלום, חלום ישן,
של אותו האיש ההוזה.
ואולי אני לא הוזה,
וזוהי המציאות.
נו טוב, ניקח כדור,
וננדוד שוב אל הבדידות. |