שתיים עמדו לי מנגד,
זו מזה וזו מאחר.
שתיים באחת.
רק אחת תשרוד.

בין אהבת אישה
-האחרת.
לבין צפי משפט ילדיי.

האחת שרירה היא
תידפק לוח-לב
יכמה גם ישקוק.

בשניה ייבחן מוח,
להגיון צדק יתריס:
"מה בצע בדמי,
בקחתי האחרת"?

והלוא אימם חובלת
לאחותם-לם.
ביתי לי. יחד תייחד.

ואני כליצן יאחז שי
למתנת לידתה:
"פרי אהבתנו אישה,
תשרור ריק-אהבה.
הן ליבי לא-לך עוד.
נכמה לה. לאחרת".

אפס אומץ. לא אזרתי.
שנות נאמנות, שרכתי.
ליטוש רעייה.
לרטוש האחרת.

08/99