יש משהו שבור
בלזכור אותך - כשיירי געגוע, של
קרני שמש -
סופך לרשרש בגסיסה
תחת רגליים יחפות
כגחלת ינואר, דועכת -
אט.
-
יש משהו עקום בלדעת אותך -
בתום הסערה, שהשלת אותותייך
כאבק -
-
ותימוגי.
---
עת תבואי אליי, פגועה
וכועסת, לא אשאל
מדוע עזבת והיכן
היית, רק אבכה
על כך
שאינך
בי
עוד.
1.1.08
לענבל |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.