|
מחצלות קש צהובות
מפתן תשתית ארץ
מזרונים צבעוניים
שולחנות עץ נמוכים.
להבות חייץ גבוהות
מנשבות בסופה
את ביכורי הארץ הטובה
אני מנער את ידיי מהמעשה.
רעש המנוע כבוכנות הכרה
נלעס בין קרומי האוזניים
חלונות חלולים בין מרווחי המדפים
עוגנים אותי לזיכרונות מתוקים.
הזמן מרעיד את סיפות הבתים
לאבק ואפר של חיים
הרוח לא נושבת בם
רק הד הרחש בעלים.
|
|
|
- קראת את המוסף
לשבת?
- מה, מליניאק?
- לא, בידיעות.
-עזוב, לא מבין
בזה
מתעסקים בעיקר
במגרש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.