מחר בבוקר לא נתעורר חבוקים,
רק אני איאחז בחתיכות אהבה חרוכה.
ולא אנסה להתעלם,
מכוח שלא נברא לו,
לא אנסה להכחיש כל קשר למציאות,
לא באתי לשנות, באתי להציג עובדות.
אני נשבע בשם השאיפות הטובות
שאין צורך במילים, או מעשים,
מעתה ואילך אני בוחר בדרכי שלי
את אמונתי,
שם בצד את כל מה שאמתי,
נדרתי נדר להיות שלי ולא שלך.

לא אכבול אותך בכבלי אהבה,
לא אשאיר בך סימנים של נתחי אכזבה,
אני מודה ששום דבר לא נותר לך,
חוץ מזיכרון צורב.
לא אשביע אותך להישבע בשבועות
אהבה, אישה, מי את?
מכושפת את לי.
חיים פרודים, אנחנו לא מכירים.
אסורה את עליי.

בתוך מגדל עטופה בשומרים,
מרפדים ומחסנים,
על מה הם מגנים? על חלום בלהות,
או מקריות שלא ניתן לחזות?
ואני בטוח שזה לא היום האחרון עבורנו,
אסורה על עצמך, אסורה על העולם,
הכניסה לחייך היא בגדר אשליה.
הייתי מכיר אותך ואילו היום רק הכרתי שוב.

לא אפיל אותי עלייך בכוח שלא נברא,
לא אתן לך לבכות דמעות מיותרות,
אני מודה ששום דבר לא נותר לך,
חוץ מתמונות דוהות.
לא אפציר בך שתלכי ותחזרי, עד
ליום מותי, אהובתי - אסירתי.
אנחנו לא מכירים, רק שני זרים.

הכניסה אסורה לממלכת השקר
והטינה, והצחוק המרושע,
אסורה עליי וגם עלייך.