[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אורן ריווס
/
יום הולדתי ה-20

ביום הולדתי השישי, כל המשפחה עמדה סביבי, ביקשתי להיות מאושר
,שמח ותמיד בריא, חלומו של כל ילד פשוט , ברגע שכיביתי את נרות
העוגה לא היה לי מושג שהכול יראה אחרת בעוד 14 שנים.
זה היה בבוקר, אני זוכר, ה-19 בנובמבר, יום הולדתי ה-20,
לכאורה זה היה אמור להיות יום של תיקווה, תיקווה ליציאה
מייאוש, "הנה, אולי עכשיו ? עברו כבר כל כך הרבה שנים מאז,
הגיע הזמן שזה יקרה כבר!", יום של בגרות נפשית ועלייה בדרגה
רוחנית,  כמו שהסבתא אומרת: "החלפת קידומת, זה כבר לא צחוק,
אתה ממש גדול", לא, לא כזה היה היום הזה, הוא היה עוד יום
מבוזבז על הניסיונות הפתטיים שלי לייצב את חיי שנראו כאילו היו
לקוחים הישר מתסריט שנכתב על ידי אלוהים באחד הימים היותר
גרועים שלו.
לאחר שקמתי מהמיטה פסעתי באיטיות לעבר דלת חדרי וכשפתחתי אותה
התגלה לי מחזה נדיר: אחותי הגדולה נתנה לי ברכה עם פרח אדום
מצורף ליד, "זה בשבילך, אני יודעת שהקשר בינינו רעוע , אבל
אחים תמיד נשארים אחים", חייכתי חיוך מאולץ,  "לא היית צריכה,
באמת... אני אקרא את זה מאוחר יותר, עכשיו יש לי כמה דברים
לסדר "תירצתי,  למעשה יצאתי החוצה לשאוף קצת אויר, לשמוע את
שירת הציפורים בגינה,  להרגיש את השמש החמימה או סתם לבהות
בבוני החתולה שנראתה מאושרת מתמיד, מתחככת לה בדשא  תחת צלו של
עץ התאנה, לאחר מכן ניסיתי לבצע כמה תרגילי ראג'ה יוגה, אומרים
שזה עוזר, שזה יחולל שינוי מהותי, בדיוק מה שאני צריך: אלו היו
כמעט הדברים היחידים שהיו מעודדים אותי באותה תקופה, מעין מקום
מפלט זמני מכל הבעיות היומיומיות, ובכל זאת, ביום ההולדת ה-20,
נראה היה שלהחלפת הקידומת והמספר העגול ישנו משהו עבורי, שהם
עתידים לשנות את השגרה המרה, כמו רעם חוצה שמים - סערת גלים
המתנפצים בחוזקה על סלעי החוף, חייתי באשליות עמוקות.
משנה לשנה ימי ההולדת נהיו ארוכים ומאכזבים יותר בניגוד לצפיות
שלי, שנתנו תחושה כוזבת שזה רק ילך וישתפר עם הזמן , ולמעשה
קיבעו את המצב השנתי פעם אחר פעם מחדש, כל יום הולדת הוא חשבון
נפש, מין דיון פנימי, על מה שהיה, סיכום של החיים עד עכשיו,
ומה הציפיות שלי שיהיה מעתה ואילך, רק שאצלי המצב סטטי כבר זמן
רב,  העבר תמיד נמצא איי שם מאחור ולא מרפה והעתיד לא מתממש
כפי שקיוויתי.
"ואולי אין משמעות למספר 20" הרהרתי ברעד בשקט, אולי זה רק עוד
מספר, עוד שיטה של הזמן לתעתע בי ולגרום לי להאמין שהוא באמת
עובר ושאני מתפתח ? לא רציתי להאמין בזה, לא רציתי להאמין
שחייתי 20 שנים לריק, עובר את כל התלאות שרק החיים יכולים
לזמן לך, זה היה נשמע כמו בדיחה גרועה, שאין גמול ואין שכר,
אחרי כל הזבל החללי הזה שליווה אותי ואת היקרים לי.
העננים  כיסו את השמיים במהירות וקרני השמש נסוגו מן הרקע,
החלו לרדת  טיפות גשם קטנות וכעבור מספר דקות הגינה הייתה
רוויה במים.
אמא בדיוק חזרה מהעבודה, "למה אתה יושב פה בחוץ בגשם? גם ביום
ההולדת שלך אתה מתבודד פה? זה יום ההולדת שלך! אתה צריך לחגוג
!" , הרמתי את ראשי אליה ואמרתי בשיא הכנות " אני לא מרגיש שיש
על מה לחגוג" היא השיבה "באמת, אל תרחם על עצמך, זה רק פוגע
בך", בדיוק אז גם אבא הגיע, " נו, הוא שוב יושב שם לב, בגן
הפרטי שלו? מרחם על עצמו? "
כבר לא יכולתי לשמוע את המשפטים החוזרים ונישנים  שוב ושוב,
במשך חודשים, שנים ובעיקר ביום הולדתי הטעון רגשית, "נו , תגיד
משהו" האיצו בי ההורים, " להפסיק לרחם על עצמי? תשאלו את
היצורים האלה מסביבי למה הם צועקים כל הזמן שטויות חסרי שחר!
תשאלו את הזמן למה הוא לא זז כבר!  תשאלו את החברים למה הם
מתעלמים ממני! תשאלו את הטרוריסטים למה דווקא ככה!  תשאלו את
זה שאין לנקוב בשמו למה הוא מפיל עליי את כל זה דווקא עכשיו!
תשאלו אותי למה אני מוציא עליכם הכול!  תשאלו את מי שהתחיל את
הימי הולדת האלה למה כל שנה אותו דבר? מעגל אכזרי שאין לו סוף!

הייתי רטוב כולי ממי הגשם, חזרתי הביתה וסגרתי את דלת חדרי,
לפתע הבחנתי בכרטיס הברכה שאחותי נתנה לי בבוקר אותו יום,
וכשפתחתי אותו להפתעתי ראיתי תמונה מימי ילדותי, כשהייתי בן 6
מכבה את נרות עוגת יום ההולדת שלי, מאחור היה כתוב :
"שלא תגדל לנו מהר מידי , אוהבים, בני המשפחה"
חשבתי לעצמי " אולי בשנה הבאה נחזור סוף סוף אחורה בזמן, אולי,
בדיוק לנקודה שבה הייתי רוצה להישאר לנצח, בלי מחשבות, בלי
דאגות, עם ראש נקי לחלוטין מהזבל שנצבר עד כה, וכן, אפילו בלי
בגרות נפשית, כי מי צריך את כל זה, כשאתה נמצא ביום ההולדתך
השישי .







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי זה ההוא
ממקודם ולאן הוא
הלך?

שמואל
איציקוביץ' לא
מבין את המשמעות
של כינויים
בסלוגנים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/6/08 7:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורן ריווס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה